בסוף הדרך היו ההרים משחירים
At the end of the path the mountains were darkening
הבתים מרחוק נראים כמו כתמים
the houses in the distance appear like stains
שואף אל הלב
inhaled to the heart
את הסיגריות של אימא
my mother's cigarettes
ומי הכנרת שקטים
and the waters of the Kinneret1 are quiet
בחום היום שהשאיר את כולם בבתים
In the heat of the day that caused everyone to stay in their homes
פרחתי כמו דשא שיבש לפעמים
i bloomed like grass that was dry from time to time
בין חריצי מדרכות, מקלטים ושדות
between the cracks of the sidewalks, bunkers and fields
הייתי תשובות מבקש
i would search for answers
הו, כינרת שלי
Ho, my Kinneret
חלומות מופרטים
private dreams
הסודות עוד נשמרים
the secrets are still guarded
קני הסוף לוחשים
the reeds whisper
וככה שנים
and thus for years
רקדנו עד הבוקר
we danced until the morning
עד שהיינו עפים
until we would fly away
הייתה ילדה אחת יפה במגלשה האדומה
There was one beautiful child on a red slide
התנשקנו שכוחים מפני העולם
we kissed forgotten by the world
רצים מחדר האוכל ישר עד למים
running from the dining room straight to the water
ומתפצלים זרים מול כולם
and parting strangers in front of everyone
בין ממטרות הבנים במרדף עופרים
Between the water sprinklers the boys would be off in pursuit of deer
ולפעמים מתחבאים בחסות השיחים
and occasionally hiding with the help of the bushes
טעם מלח הזיעה והיד המגששת
taste of the salt sweat and the hands searching
מתקרבים ופתאום נבהלים
getting closer and then suddenly becoming frightened
הו כינרת שלי...
Ho, my Kinneret...2