העיר מדברת בערב
The city speaks in the evening
מתוך עננים נודדים
from within wandering clouds
וידיה שולפות את החרב
and its hands draw the sword
ודוקרות את ליבי מבפנים
and stab my heart from the inside.
אז גופך החשוף באור אבן
So your body, exposed by light, is a stone,
מחסה לגופי הנדקר
a shelter for my stabbed body,
ואפילו אינני חושבת
and I'm not even thinking
על החול האדום ביום קר
about the red sand on a cold day.
כי העיר מדברת אליך
Because the city speaks to you,
ודובבת היום את שפתי
and today it makes my lips mumble
ורואה את יופיין של פניך
And it sees the beauty of your face
החבוק בשתי כפותי
embraced in both of my hands
העיר מדברת בלילה
The city speaks at night
אל כל חדרי השותקים
to all the rooms of the quiet people
ואומרת מה טוב ומה רע לה
and says what's good and bad for it
בצללים, בדמעות, בצחוקים
in shadows, in tears, in laughter.
היא שומרת היטב על גוריה
It watches over its cubs well,
על כל מחפשי המקלט
over all those who are seeking refuge.
אנו לא נעלם מעיניה
It won't lose sight of us
בלכתה על עינינו בלאט
When it quietly goes before our eyes.
כי העיר מדברת אליך
Because the city speaks to you,
ודובבת היום את שפתי
and today it makes my lips mumble
ורואה את יופיין של פניך
And it sees the beauty of your face
החבוק בשתי כפותי
embraced in both of my hands.
כי העיר מדברת אליך
Because the city speaks to you,
ודובבת היום את שפתי
and today it makes my lips mumble
ורואה את יופיין של פניך
And it sees the beauty of your face
החבוק בשתי כפותי...
embraced in both of my hands.