היו ימים חמים ימי בצורת
There were hot days, days of drought,
פני יבשו כסדק אדמה
My face has dried like a crack in the ground
שדי קמל ולא נותר לקצור את
My field has withered, and nothing was left to harvest,
שאלתי, לחשתי, בשביל מה
I asked, I whispered, what for?
החורף שוב היכה בי קור כחרב
The winter stroke me again, as cold as a sword,
והמבט כה סגרירי בשתי עיני
And the look was so inclement in both of my eyes,
ומסדקי קירות ניבט העצב
And from the fissures of the windows the sorrow is seemed
שאלתי, לחשתי, עד מתי
I asked, I whispered, till when?
אך לעת ערב
But close to the evening,
עם רוח ערב
With an evening wind,
עלה נושר לו על גג ביתי
A leaf falls on the roof of my house,
מישהו הולך תמיד איתי
Someone is always walking with me,
אך לעת ערב
But close to the evening,
עם רוח ערב
With an evening wind,
עלה נושר לו על גג ביתי
A leaf falls on the roof of my house,
מישהו הולך תמיד איתי
Someone is always walking with me.
אני זוכרת בדידותי זועקת
I remember my loneliness yelling,
אליט פני בשתי כפות ידי
I'll enfold my face with my two palms of hands,
את צערי חילקתי עם פת לחם
I handed out my sorrow with a loaf of bread,
שאלתי, האומנם ואם כדאי
I asked, is it? And if it's worth it.
את תפילתי אשא כך הלאה הלאה
I will carry my prayer like this forward, forward,
עוד לוחשות שפתי מתוך עוני
My lips still whisper out of poverty,
אני יודעת מישהו למעלה
I know something's up there,
רואה אור עששית בחלוני
I see a lantern in my window.
אך לעת ערב
But close to the evening,
עם רוח ערב
With an evening wind,
עלה נושר לו על גג ביתי
A leaf falls on the roof of my house,
מישהו הולך תמיד איתי
Someone is always walking with me,
אך לעת ערב
But close to the evening,
עם רוח ערב
With an evening wind,
עלה נושר לו על גג ביתי
A leaf falls on the roof of my house,
מישהו הולך תמיד איתי
Someone is always walking with me.