יצאנו אט, חיוור היה הליל,
Out slowly we went, pale was the night,
במרחקים הבליחו האורות
The lights flickered in the distance
ואת היית יפה כשתי עינייך,
And you were as beautiful as your eyes,
עת הדמעות היו בן עצורות.
While the tears were restrained in them.
ילל התן, ואת הלכת לכרם,
The jackal howled, and to the vineyard you went,
ודמעתך נשרה כמו שרף,
And your tear dropped like resin,
ואת זכרת את השעות בטרם
And you remembered those hours before
יצאנו במשעול הצר לקרב.
We went out through the narrow path to battle.
ואת זכרת צחוקנו כמו נחל,
And you remembered our laughter, so like a brook,
ואת זכרת ריקוד ומפוחית,
And you remembered a dance and harmonica,
ואת זכרת את ערימת השחת,
And you remembered that stack of hay,
ואת מגע ידו של היחיד...
And the touch of his hand...
ואם נותרת והבדידות חובקת
And if you remained, and the loneliness embraces
ואת פוסעת בכרמים לאט,
And you slowly pace through the vineyards,
את תחכי על כן כל כך בשקט
You shall wait, then, oh so quietly,
נפרדנו וחייכנו במבט.
We separated and smiled with a glance.