היינו שנינו ילדים, בעולם כזה ישן
We were both just kids, in such an old world
חורטים סודות כמוסים באדמה הרטובה
Carving deep secrets into the wet ground
אז נתתי לך מזכרת – צמיד חוטים לבן
I then gave you a keepsake – a white string bracelet
כשהכל היה פשוט יותר, אפילו אהבה
When everything was much simpler, even love
וידענו איך לתת, בלי לרצות לקחת
And we knew how to give, without the desire to take
שתקנו שם שעות מול האופק המחוק
We sat there silently for hours, facing the blurry horizon
היית שולחת יד ועוקרת את הפחד
You'd reach out and pluck off the fear
לא היו אז מכשירים להחליף לנו חיבוק
Back then there were no devices to replace our hugs
האהבה הישנה שלי,
My old love,
איך נתתי לך ללכת?
How could I've let you go?
זיכרונות מכופפים עומדים שוב בכניסה
Hunched memories appear by the door again
ריח פרדסים היום בא רק בקופסה
The smell of orchards can only come in boxes now
האהבה הישנה שלי,
My old love,
איך נתתי לך ללכת?
How could I've let you go?
איך הזמן פורם הכל, ורק אני נשאר
How time can just dismantle it all, and only I remain
כל שיר פתאום הופך לגעגוע לא מוסבר
And suddenly every song becomes an unexplained longing
בשבתות של אוגוסט חם, דהרנו אל הים
On Saturdays in the heat of August, we ran to the beach
כל המלח בעולם לא צרב כמו דמעתך
All the salt in the world couldn't sting like your tear
וידענו שעכשיו זה שנינו מול כולם
And we knew it was only us against them all
בשק שינה בוער אני נמסתי לתוכך
Inside a hot sleeping-bag, I melted into you
האהבה הישנה שלי...
My old love...