פתאום קם אדם בבוקר
Suddenly a man gets up in the morning
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
And feels that he is a nation and starts to walk,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.
And to everyone in his way , he says hello
דגנים עולים מול פניו מבין חריצי המדרכת.
grains rise in front of his face through the slots of the sidewalk.
וניחוחות לראשו מדיפים עצי אזדרכת.
And aromas dripping to his head from the ash trees.
הטללים רוססים והרים, ריבוא קרניים,
The dews are spreading and are pregnant, Multiple rays
הם יולידו חופת שמש לכלולותיו.
They will give birth to a sun canopy for his wedding night.
פתאום קם אדם בבוקר
Suddenly a man gets up in the morning
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
And feels that he is a nation and starts to walk,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.
And to everyone in his way , he says hello
והוא צוחק גבורת דורות מן ההרים,
And he laughs, heroism of generations from the mountains,
ונכלמות משתחוות המלחמות אפיים,
And the wars are ashamed, bowing down,
להוד אלף שנים מפכות במסתרים,
For the glory of a thousand years revoluting in hiding
אלף שנים צעירות לפניו
A thousand young years before him
כפלג צונן, כשיר רועים, כענף.
Like a chilled ril, like a shepherds song, like a branch.
פתאום קם אדם בבוקר
Suddenly a man gets up in the morning
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
And feels that he is a nation and starts to walk,
ורואה כי חזר האביב
And sees that the spring has returned
והוריק שוב אילן מן השלכת.
And emptied again a tree from the effoliation
פתאום קם אדם בבוקר
Suddenly a man gets up in the morning
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
And feels that he is a nation and starts to walk,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.
And to everyone in his way , he says hello