את יודעת הינו ילדים כאלה
You know, we were that type of kids
טובים יותר בלדבר, פחות בלכתוב.
Better in talking, less in writing.
אהבנו לטייל בחוץ וגם אם גשם
We loved to travel outside even if it rained
היה יורד כאילו לא ירד עשור.
Like it hasn't rained for a decade.
ומזל שיש חגים, כי את חוזרת.
And it's lucky that there are holidays, because you come back.
וישנה איתי צמוד חצי שמיכה.
And sleep real close to me, half a blanket.
והאחים שלך בחוץ עושים תופסת.
And your brothers are outside, playing Tag.
אז בואי נצא עכשיו סיגריה בשקיעה.
So let's go outside now, a cigarette at sunset.
ומי יחזיר אותך אליי בשעה כזאת?
And who'll bring you back to me at this hour?
מי ישמור עלינו?
Who'll watch over us?
ויתרתי על הכל, ואת עוד לא כאן, תעזבי שטויות.
I gave up everything, and you're still not here, quit the nonsense.
כל זה בשבילנו.
All of this is for us.
את יודעת, היום הכל נראה אחרת.
You know, everything seems different nowadays.
והרחוב שלי מזמן הפך שונה.
And my street has long been different.
את העצים הירוקים החליפו בניינים כלכך גבוהים.
The green trees were replaced by such tall buildings.
ומהכל נותרו לי רק געגועים.
And all I have left from it all, is longing.
ומזל שיש שירים כדי לברוח
And it's lucky that there are songs so I can flee
להכנס הכי עמוק אל תוך עצמי
To get in deep inside myself
להתפלל שמשהו טוב עכשיו קורה לך
To pray that something good happens to you now
כי את שלי, ולא חשוב איפה תהי!
Because you're mine, no matter where you are!
ומי יחזיר אותך אליי בשעה כזאת?
And who'll bring you back to me at this hour?
מי ישמור עלינו?
Who'll watch over us?
ויתרתי על הכל, ואת עוד לא כאן, תעזבי שטויות.
I gave up everything, and you're still not here, quit the nonsense.
כל זה בשבילנו.
All of this is for us.