פרצוף מרוח באיפור מלא עשן כלום לא ברור
A face smeared with smoke filled makeup, nothing is clear
אני יושב בבר שבור כמו השירים שלי
i sit in a bar broken like my songs
אני אומר לו נו תמזוג, טוב שהברמן פסיכולוג
i tell him, so pour, good that the barman is also a psychologist
הוא מדבר ואז מכין לי תתרופה שלי
he speaks and then prepares my medicine
ואיך בסוף כל יום אני תמיד נגמר
And how is it that at the end every of day i am always done in
כבר שכחתי איך לישון כשאין סחרחורת
i already have forgotten how to sleep when not dizzy
אני עבד ללילות עד שאני נסגר
i am a slave to the night until i collapse
אבל בטוח שארגיש את זה בבוקר
but surely will feel this in the morning
כמה כוסות כמה שביר אני הולך
How many glasses, how fragile, i go and
רב עם השפיות שלי איך אני חוזר איתה הביתה
argue with my sanity, how do i return home with it intact
מה להיות מה לא להיות אני שואל
what will be, what won't be.. i ask
כמו ציפור שבורת כנף רק חולם שאני עף למעלה
like a bird with a broken wing i only dream that i am flying high
אווואווואווואווו
ahh ahh ahh
אז מה בעצם הסיפור אני יודע שאסור
So what actually is the story, i know that it is forbidden
אנלא חזק מספיק לכל המלחמות שלי
i 'm not strong enough to deal with all my battles
אני מזכיר לי לא לדאוג כי כל אריה צריך לשאוג
i remind myself not to worry because every lion needs to roar
הכל זמני לא רציני כמו השקרים שלי
everything is temporary, not as serious as my lies
ואיך בסוף כל יום אני תמיד נגמר
And how is it that at the end every of day i am always done in
שיגעון שכבר הפך אצלי מסורת
craziness that already has become the norm for me
אני עבד ללילות עד שאני נסגר
i am a slave to the night until i collapse
ובטוח שארגיש את זה בבוקר
and surely will feel this in the morning