זה לא אלייך שאני נמשך, אישה יפה
It isn't you whom I'm attracted to, pretty woman
כי אם אל כל מה ששכחתי בתוכי
But rather to all that I've forgotten inside of me
יופייך מכאיב, מרהיב ומעורר
Your beauty is painful, spectacular, and awakening
לראות עד כמה התרחקתי מעצמי
To see how far have I gone from myself
זה לא ממך שאני בורח, יפתי
It isn't you whom I'm running away from, my lovely
אני בורח מעצמי כל השנים
I've been running away from myself all those years
אני קולט שבתוכי חי לו מישהו אחר
I realize that someone else resides within me
מהאור הוא מסתנוור ובחושך הוא בוחר
Blinded by the light and chooses the darkness
מי שם מדבר בתוכי,
Who is it that speaks from within me,
ההרס העצמי או אני האמיתי?
My self-destruction or the real me?
למה אני רוצה את מה שאין לי?
Why do I want what I don't have?
למה מה שיש לי לא מספיק?
Why is it, that what I do have, isn't enough?
לי זה לא מספיק
It's not enough for me
לי זה לא מספיק
Not enough for me