עולם אכזר, כה מכוער,
The world is cruel, and so hideous
בכל העיר רק בי תוכל לבטוח, נער,
It's I alone whom you can trust in this whole city, boy,
אני חבר שלך.
I am your friend.
מי מלביש, מזין ומחנך אותך?
Who dresses, feeds and teaches you?
בלי סלידה, מי מתבונן בך?
Who looks at you with no disgust?
איך עליך אגונן
How can I protect you
אם לא תמיד כאן תישאר
Unless you always stay in here
(זכור מה לימדתי אותך, קוואזימודו)
(Remember what I've taught you, Quasimodo)
אתה דוחה,
You are revolting,
(אני דוחה)
(I am revolting)
ועל פשעים כאלה איש אינו סולח,
And no one ever forgives for such crimes,
מתי אתה זה תבין?
When will you understand that?
(איתך אהיה לנצח)
(I'll stay with you forever)
בחוץ הם יקראו לך מפלצת.
Out there they'll call you a monster.
(אני מפלצת)
(I am a monster)
שם תספוג רק בוז, שנאה וצחוק.
Out there you'll only get scorned, hated and laughed at.
(אני מפלצת)
(I am a monster)
רק ללעג ולקלס ישימוך.
They'll only mock and ridicule you.
איתי כאן תישאר
Stay here with me
(כאן אשאר).
(I'll stay in here).
(אתה טוב אליי, אדון. אני מצטער.)
(You are good to me, Master. I'm sorry.)
(סלחתי לך. אבל זכור, קוואזימודו, רק זה המקלט שלך.)
(You are forgiven. But remember, Quasimodo, this is your sanctuary.)
(המקלט שלי.)
(My sanctuary.)
מאחורי העמודים, מבעד לחלון,
Behind the pillars, through the window,
מתבונן באנשים למטה.
I gaze down at the people.
כל חיי עוברים כאן במגדל הפעמון,
My whole life passes by here in the bell tower,
שיירת החיים עוברת, שטה.
While life sails on.
כל חיי רואה דמויות מלמעלה,
All my life I see figures from above,
אבל הן חולפות ממני הלאה.
But they just walk right past me.
כל חיי רוצה לחוש איך זה להיות איתם,
All my life I want to know how it feels to be with them,
לא מעליהם,
Not above them,
אלא ביניהם.
But among them.
העולם קיים.
The world exists.
תנו לי רק יום אחד,
Give me just one day,
יום אחד בלבד,
One day only,
להיות בחוץ שם, יחד,
To be out there, together,
עם בני האדם.
With all the people.
מה לא אתן?
What wouldn't I give?
אסתכן,
I'll take the risk,
יום אחד לחיות איתם.
Just to live one day with them.
עם כל הסוחרים, האיכרים ונשותיהם,
With all the merchants, the farmers and their wives,
שחייהם מתנהלים בתלם.
Who live their lives normally.
הם רוטנים, מתלוננים על כל סבלותיהם,
They grumble and complain about all of their pains,
לא מבינים כמה מאושרים הם.
And have no idea how happy they are.
לרגע, בעורם
For a moment, in their skin
לחיות רק כמותם,
To live like them,
על החול החם.
On the warm sand.
לטייל רק פעם,
To stroll only once,
כמו כל האדם.
Like every other man.
חופשי ללכת, כך סתם
To walk freely, for no reason
יום אחד, ואז,
Just one day, and then,
נשבע שאסתפק,
I swear I'll be content,
אשתתק,
I'll shut my mouth,
עוד דרישות
Any more demands
כי איתם הייתי
Because I was with them