כשאתה קורא בעיתונים
When you read in the newspapers
על התפרצות הר געש בסיציליה
About an eruption of a volcano in Sicily,
על קבורתם של שני כפרים שלמים
About two entire villages being buried
בניקרגואה בצ'ילה או בהודו;
In Nicaragua, in Chile or in India;
כשאתה קורא בעיתונים
When you read in the newspapers
אתה שואל את עצמך מדוע?
You ask yourself why?
מדוע זה שבים האיכרים
Why is it that the farmers go back
דווקא למדרונות אשר בגדו?
Just to the slopes that betrayed them?
מדוע זה אינם נסים משם,
Why don’t they run from there,
ומחפשים מקום יותר בטוח,
And look for a safer place,
שבו יוכלו, סוף סוף, לחיות בשקט
Where they could, finally, live in peace
אחת ולתמיד?
Once and forever?
הרי אחת לכל כמה שנים
After all once every few years
- כך בפרוש כתוב בעיתונים -
- that’s what exactly is written in the newspapers-
שוב תתפרץ הלבה מן ההר
The lava will erupt from the mountain again
ותאיים לקבור את כל הכפר.
And will threaten to bury the entire village.
מדוע זה לחזור הם מתעקשים?
Why do they insist to return?
מדוע את הכפר אינם נוטשים
Why don’t they abandon the village
אחת ולתמיד?!
Once and forever!?
יש לפעמים, אתה פוגש תייר,
Sometimes, you meet a tourist,
והוא שואל: אמור נא לי, מדוע -
And he does ask: tell me please, why -
מדוע מתעקשים אתם לחיות
Why do you insist to live
דווקא לפתח הר הגעש?
Just at the opening of a volcano?
הרי ניתן למצוא עוד בעולם
After all it’s possible to find in the word
פינות שקטות, ללא עשן ורעש,
Quiet corners, without smoke and noise,
ואדמה מוצקת וטובה
And a steady and good land
שלא תרעד מתחת רגליכם.
Which won’t shake under your feet.
מדוע זה אינכם זזים מכאן,
Why is it that you don’t move from here,
ומחפשים מקום יותר בטוח,
And look for safer place,
שבו תוכלו לחיות, סוף סוף, בשקט
Where you could, finally, live in peace
אחת ולתמיד?
Once and forever?
הרי אחת לכל כמה שנים
After all once every few years
- כך בפרוש כתוב בעיתונים -
- that’s what exactly is written in the newspapers-
שוב מתפרצת הלבה מן ההר
The lava erupts again from the mountain
ומאיימת שוב על כל הכפר.
And threatens again the entire village.
מדוע זה אתם כה מתעקשים,
Why do you so insist,
מדוע את הכפר אינכם נוטשים
Why don’t you abandon the village
אחת ולתמיד?
Once and forever?
ואז ‟ פתאום - אתה מבין אותם:
And then “suddenly” – you understand them:
את האיכר שעל הצ'ימבוראסו,
The farmer upon the Chimborazo,
ואת האם שעל הפוג'יסאן,
And the mother on the Fujisan,
ואת הילד על הוזוב.
And the child on the Vesuvius.
גם הם יודעים, ודאי שבעולם
They too, surely know that in the world are
פינות שקטות יותר מהר הגעש,
Corners quieter than the volcano,
ואדמה המוצקה מזו
And the land more solid than the one,
שבו טמונים בתי אבותיהם.
Where the houses of their ancestors stood.
גם הם יכלו, אולי, לזוז משם,
They too, probably, could move from there,
ולחפש מקום יותר בטוח,
And look for a safer place,
שבו יוכלו, סוף סוף, לחיות בשקט
Where they could, finally, live in peace
אחת ולתמיד.
Once and forever.
אך הם דבקים למדרונות ההר,
But they do stick to the mountain’s slopes,
ומחכים אולי, אולי מחר?
And wait perhaps, perhaps tomorrow?
ומקווים ליום, שעוד יבוא,
And hope for the day, which will come,
שבו ההר ישקוט מזעפו.
When the mountain will be quiet after it’s rage
ואז על הבזלת השחורה
And then on the black basalt,
איך אז יוריק הדשא ויפרח
How then will the green grass bloom
אחת ולתמיד!
Once and forever!