אדם נסגר בעולמו
A man is closed in his world
למרות שכל הסימנים אומרים לו
despite that all the signs tell him
בוא אל פתח דלת
come to the doorway
הנה מחר כבר פה
here tomorrow has already arrived
קום וצא אל אור השמש
get up and go out into the sunlight
אל מרחבים פתוחים
to the wide open spaces
ננעל במבטו
Locked in his gaze
למרות שהיא לוחשת באוזניו
despite that she whispers in his ear
כשפים שהיא יודעת
that she knows
דברים שהוא כבר לא
things that he already does not
הוא לא מרגיש איך הלבנה שוב מאירה בחלונו
he does not feel how the moon again shines in his window
אדם נזרק אל בדידותו
A man is thrown into his solitude
עד שנחבט בתוך תוכו
until he is beaten inside himself
וכל חייו הולך בדרך מפותלת
and all his life he goes on a winding road
מיום בואו עד יום לכתו
from his day of arrival until the day of his departure
אדם צולל כך אל עומקו
A man dives thus into his depths
ואז חייו נעים בין קיר לדלת
and so his life moves between wall and door
אוויר מחנק-לרוח הנושבת
suffocating air- for the blowing wind
היא להבת חייו ואש לבו
is the flame of his life and the fire of his heart