זה עוד בוקר של שיגרה, היא הולכת ברחוב
It's another morning of routine, she walks in the street
וכולם מסתכלים רק עליה מסביב
And everyone around only watches her
היא לוקחת נשימה, וככה, בלי לחשוב
She sends a kiss, and thus, without thinking,
עולה על קו ישיר - אקספרס לתל אביב
She goes on a direct line -- Express to Tel Aviv
ובעיר החלומות היא מתחילה להתבלבל
And in the city of dreams, she starts to become confused
בין כל האנשים, הרעשים והכבישים
Between all of the people, the noises, and the roads
וכמה זה קשה לה להתחיל להתרגל
And how hard it is for her to get used to it
שהיא כבר לא היחידה שמסובבת את הראשים
That she already isn't the only one that turns heads
הקצב של העיר
The pace of the city
אין מה להסתיר
There's nothing to hide
ואין מה להסביר
And nothing to explain
היא מדברת שוב לקיר
She talks again to the wall
כשאין לה מה לומר
When she doesn't have anything to say
היא מתחילה לשיר
She starts to sing
היא מתחילה...
She starts to...
כן, אחרי כמעט שנה היא הצליחה בגדול
Yes, after almost a year, she succeeded greatly.
היא חוזרת לביקור והם שם מחכים
She returns to visit and everyone's there waiting
היא עוברת שם זוהרת, מספרת על הכל
She passes there glowing, tells about everything
להתחבר לפריפריה זה טוב לעסקים
It's good for business to befriend the outliers.
וכולם תמיד אומרים לה: את ניצחת את העולם
And everyone always tells her, You won the world.
רק בלילה הוא מגיע, הכאב הזה בצד
Only at night the pain comes.
והיא בין אלף אנשים, מחייכת לכולם
And she's in between a thousand people, smiling to everyone
והיא בין אלף אנשים, ובכל זאת היא לבד
And she's in between a thousand people, and in all of this she's alone