שתי טיפות שקופות זולגות על החלון
Two transparent drops drip down the window pane
מעבר לרחוב הוסט פתאום וילון,
across the road a curtain was suddenly moved aside
בדלים מעושנים, עשן באישונים,
smoked cigarette butts, smoke in the eyes
בחדר מתפורר קפה התקרר
in a crumbling room coffee cooled
מבוקר אחר.
from another morning
השעון נראה כמו שרודף אחרי עצמו
The clock appears like it is chasing itself
במן דיוק מרגיז,
in a type of annoying exactness
מתנועע סביב ממקום למקום.
moving around from place to place
לראות אותה היום,
to see her today,
לראות אותה היום.
to see her today.
בוקר סתיו אחד לבד על המיטה,
One fall morning alone on the bed
עיניים בנקודה למעלה בתקרה,
eyes on one point of the ceiling
חשבתי לתומי, הכל נורא סתמי,
i thought in my innocence, everything is transcendent
כמה עוד אפשר לחשוב על דבר
how much more it is possible to think about a thing
שטרם קרה.
that has not yet happened
השעון נראה כמו...
The clock appears like....
בוקר יום אחד ישבתי לי לבד,
One day i sat alone
היא לא הופיעה כאן, היא לא נתנה לי יד,
she did not show up here, she did not give me a hand
ניתקתי את עצמי, הכל כה דמיוני,
i cut myself off, everything is so imaginary
היא לא תבוא יותר וכדאי לוותר
she will not come again and worthwhile to give up
הקפה התקרר.
the coffee cooled
השעון נראה כמו...
The clock appears like....